כאמן אורבני שגדל וחי בתל אביב עם תקופות משמעותיות בניו יורק ועוד ערים בועטות, האמנות שלי מתכתבת ומגיבה לאנרגיה של חיי העיר המודרניים ולמסכים הרוויים של עידן המידע שמקיפים
אותנו.
היצירה שלי נמצאת בדיאלוג מתמיד עם התרבות העירונית: סטריט-ארט, פופ-ארט, רשתות חברתיות, מוזיקה, אמנות ופרסומות.
העבודה שלי נושמת מתוך הליכה ברחובות העיר ולכידת הדופק שלהם. כשאני צועד בעיר, היא מספקת לי חומרים אמנותיים שמוצאים את דרכם לסטודיו שלי, שם הם מתורגמים לציורים, קולאז׳ים ולעבודות דיגיטליות.
הציורים שלי מתחיל לרוב מאיור בעט שחור במחברת הסקטצ׳ים. לפעמים אני צובע את האיור במרקר, לפעמים אני סורק ומעבד אותו דיגיטלית– או מדפיס, מצייר מעליו ומשלב אותו עם חומרים
אחרים. לפעמים השכבה הדיגיטלית מודפסת מחדש והופכת לבסיס הפיזי או לרקע לציור
חדש, מטשטשת את הגבול בין יד למסך, בין אנלוגי לדיגיטלי.
בעיניי, יצירת אמנות
חייבת להיות מיידית ועוצמתית מספיק כדי להתחרות בשטף הדימויים המסחריים שמקיף
אותנו. אבל מבט מקרוב על העבודות שלי חושף הרמוניה, עדינות, פרטים מדויקים ועבודת
צבע מדודה.
המתח הזה - בין רושם ראשוני חד לבין איזון אמנותי מלוטש, בין הוייב הגולמי של הרחוב לעידון של אמנות פיין-ארט - הוא
שמגדיר את הגישה היצירתית שלי.
הצילום האורבני שלי ממשיך את אותו דיאלוג - לוכד את הקצב של הרחובות ואת הניגוד שבין רוגע לכאוס.